מפרומפט לקרוסלה: מדריך ליצירת פוסט אישי עם ChatGPT
רציתי להכין פוסט שמספר קצת עליי, אבל לא בתמונה אחת עם טקסט ארוך. הרעיון היה סדרה של עשר תמונות מאוירות, שכל אחת מוסיפה עוד חלק לסיפור. התחלתי עם פוסט לאינסטגרם, ותוך כדי העבודה הבנתי שאפשר להשתמש באותן שקופיות גם כמסמך שאפשר לדפדף בו בלינקדאין.
הנה התהליך שעברתי, כולל הפרומפטים שכתבתי בפועל. אפשר לקחת את המבנה הזה ולהחליף את הסיפור והתמונות בשלכם.
שלב 1: לפרק את הסיפור לשקופיות
במקום לבקש מהכלי "תעשה לי פוסט היכרות", כתבתי מראש מה אני רוצה לספר בכל אחת מעשר התמונות. כך התוכן נשאר שלי, והכלי קיבל משימה ברורה: להפוך אותו לסדרה עם שפה חזותית אחידה.
הפרומפט המקורי שלי:
אני רוצה לייצר פוסט לאינסטגרם, שמורכב מתמונות שקצת מספר עליי. בכל תמונה יהיו כמה מילים שאני תכף אתן לך, כמה איזושהי תמונה שקשורה לנושא. כל התמונות צריכות להתאים בגודל לפוסט באינסטגרם, ולשמור על תבנית קבועה עם אותם צבעים בסיסיים כאשר רק הטקסט ותמונת הנושא שונה.
אלה התמונות:
נעים להכיר, אני יפתח בן 40 וגר בנתיבות
אני מהנדס תוכנה בעל תואר ראשון, ועובד כבר עשור בתעשיית ההייטק.
התחלתי לתכנת כבר בגיל 15, ותמיד זה היה תחביב, עד שבגיל 30 החלטתי להפוך את התחביב למקצוע, והלכתי ללמוד.
נולדתי בקיבוץ כפר מסריק וגדלתי בקריית ביאליק, שם גרתי עד גיל 27.
בגיל 27 עברתי לעומר שליד באר שבע, בהתחלה כדי ללמוד הנדסאי מכונות דרך תוכנית של חברת אינטל. לפני 5 שנים עברתי לנתיבות.
אחרי תקופה כהנדסאי מכונות, החלטתי לחזור לחלום הישן וללמוד הנדסת תוכנה.
לפני חצי שנה הפכתי להיות עצמאי, והיום אני עובד כמהנדס תוכנה Freelance.
חוץ מזה אני חובב צילום, את המצלמה הראשונה שלי קניתי בתיכון.
אני מצלם בעיקר, טבע, נופים ואסטרונומיה. אני גם חובב טיולים בטבע, ומשלב בין שני התחביבים.
יש לי גם 2 טלסקופים שאיתם אני מצלם אוביקטים בחלל כמו גלקסיות וערפיליות.
כלומר צריכות להיות 10 תמונות בסה"כ. תעשה את זה קצת בסגנון קומיקס, אבל תשאיר את התמונות יחסית נקיות ללא רקע.
החלוקה הזאת נתנה לכל שקופית נושא אחד, וקבעה מראש שהצבעים, הגודל והתבנית צריכים להישאר קבועים לאורך הסדרה.
שלב 2: לתת לכלי תמונות רפרנס אמיתיות
כשהדמות לא נראתה מספיק כמוני, הוספתי שתי תמונות שלי. בתוכן אישי זה פרט חשוב: תיאור כמו "גבר עם משקפיים וזקן" יכול לייצר דמות נחמדה, אבל הוא לא בהכרח ייצר אותי.
הפרומפט שכתבתי:
הוספתי 2 תמונות שלי. תשתמש בהן, לא בדמות גנרית, אבל שישאר מצויר כמו שעשית.
אם אתם עושים משהו דומה, כדאי לבחור תמונות שבהן הפנים ברורות, ולהגיד במפורש מה תפקידן: לשמור על הזהות של האדם בזמן שהסגנון של האיור משתנה.
שלב 3: לדייק את הסגנון על תמונה אחת
כאן גיליתי ש"קומיקס" היא הגדרה רחבה מדי. התוצאות הראשונות היו קרובות יותר לפורטרט מעובד מאשר לאיור. ביקשתי לעבור לסגנון מצויר יותר, ואז עצרתי את הייצור של כל הסדרה כדי לסגור קודם תמונה אחת.
הפרומפט שכתבתי:
תעשה את הדמות שלי כמו בקומיקס, יותר מצוירת.. זה מציאותי מידי בוא נתחיל מתמונה אחת, שאני אראה שאני אוהב, ואחר כך נייצר את שאר התמונות
גם אחרי התיקון הראשון הרגשתי שהכיוון עדיין מציאותי מדי, אז הבהרתי לאיזה קומיקס אני מתכוון.
הפרומפט הבא:
אתה לא מקשיב לי. אני רוצה תמונה מצוירת בסגנון קומיקס של פעם. לא כמו שעשית. זה לא נראה מצויר
ובסוף קיצרתי את הבקשה לשתי מילים שהגדירו את המטרה טוב יותר.
הפרומפט הבא:
תעשה אותי קריקטורה
לפני שמייצרים עשר תמונות, כדאי לאשר דמות אחת וסגנון אחד. במקרה שלי רציתי קווי דיו עבים, תווי פנים מודגשים, צבעים שטוחים ונקודות דפוס של קומיקס ישן.
שלב 4: להשתמש בדמות המאושרת לכל הסדרה
ברגע שהייתה תמונה שאהבתי, כבר לא הייתי צריך להסביר מחדש איך אני אמור להיראות. צירפתי אותה כרפרנס וביקשתי להמשיך ממנה לעשר התמונות המקוריות.
הפרומפט שכתבתי:
תשתמש בתמונה הזאת, ותייצר את 10 התמונות שביקשתי עם הדמות בצורה הזאת
בבנייה הסופית התמונה שבחרתי שימשה לשקופית הפתיחה, ונוצרו עוד תשעה איורי נושא: תכנות, הילדות בצפון, המעבר לדרום, מכונות, הנדסת תוכנה, עבודה עצמאית, צילום, טיולים ואסטרונומיה. שמרנו על צבעי שמנת, טורקיז, כחול כהה וכתום, ועל מבנה קבוע של איור למעלה וטקסט למטה.
הטקסט בעברית נוסף בשלב העימוד של השקופיות, בנפרד מיצירת האיורים. זה נתן שליטה על הכתיב, על שבירת השורות ועל מיקום הטקסט בכל אחת מהתמונות.
שלב 5: להחליט איך לפרסם את זה בלינקדאין
במקור תכננתי את הסדרה לאינסטגרם. אחר כך נזכרתי בפוסטים בלינקדאין שאפשר לדפדף בהם ושאלתי איך יוצרים אחד כזה.
השאלה שכתבתי:
ראיתי בלינקדין שאפשר לפרסם מין סיפור כזה שאפשר לדפדף בו אנכית )לא תמונות רגילו(. איך עושים את זה?
מכאן התכנון השתנה מעט: כל שקופית נשמרה כקובץ תמונה נפרד לאינסטגרם, ובנוסף חיברנו את כולן ל־PDF אחד בן עשרה עמודים בשביל פוסט מסמך בלינקדאין. כל עמוד ב־PDF הוא שקופית בסיפור.
בחרנו גודל של 1080×1350 פיקסלים, ביחס 4:5. זה פורמט אנכי שמתאים לתמונות בפיד, וגם שומר על אחידות כשמחברים את כולן למסמך. לפני שמעלים, כדאי לעבור על סדר השקופיות, לבדוק את הטקסט בכל עמוד ולפתוח את קובץ ה־PDF הסופי.
שלב 6: לבקש את קובצי הפרסום עצמם
אחרי שהסכמנו על הפורמט, הבקשה האחרונה הייתה קצרה.
הפרומפט האחרון:
תכין לי
בסוף התהליך התקבלו שני תוצרים: עשר תמונות נפרדות בגודל זהה, וקובץ PDF אחד ללינקדאין. זה ההבדל בין רעיון יפה בתוך שיחה לבין משהו שאפשר לקחת ולפרסם.
אם תרצו לנסות בעצמכם, הייתי מתחיל בדיוק באותו סדר: קודם כותבים את הסיפור ומחלקים אותו לשקופיות; אחר כך מוסיפים תמונות רפרנס; סוגרים את הסגנון על שקופית אחת; ורק אז מייצרים את כל הסדרה ומייצאים את הפורמטים הדרושים. התיקונים באמצע הם חלק מהעבודה. הם אלה שהפכו את הבקשה הכללית "בסגנון קומיקס" לקריקטורה שבאמת הרגישה שלי.
כדי לראות את התוצאות כנסו לפוסטים בלינקדין, פייסבוק או אינסטגרם
